חמישה שיקולים עקרוניים לבחירת מקום מגורים אחרי הגירושין

אוקטובר 1, 2013 על ידי ב מה חדש אין תגובות




משפחות רבות עוברות מקום מגורים כתוצאה מגירושין. לפעמים רק אחד ההורים עובר לגור במקום אחר, אבל לפעמים שניהם צריכים לחפש לעצמם מקומות חילופיים, והילדים איתם. הנדודים ממקום למקום מערערים הן את המבוגר והן את הילדים, וגם נחשבים לאחד הגורמים המשמעותיים ביותר למצוקת הילדים כתוצאה מגירושי ההורים. לכן, כמובן, הורים רבים משתדלים להימנע ממעברים תכופים, ומנסים לבחור מקום מגורים חדש ומתאים ביותר, שיקנה להם ולילדיהם שנים רבות ככל שניתן של שקט ויציבות.

.

המאמר נכתב בשיתוף עו"ד גירושים יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים. ובשיתוף חיה לזר עו"ד גירושין ודיני משפחה.

מהם השיקולים לבחירת מקום המגורים? נתעכב כאן על חמישה שיקולים עיקריים ונדון בהם מעט כדי להבין עד כמה הם באמת קריטיים, ואיפה אפשר לוותר (הרי כמו שאין בן זוג מושלם גם אין בית מושלם או עיר מושלמת…)

  1. השיקול הראשון הוא הקביעות. מכיוון שרוב הילדים מעדיפים את המוכר והידוע, ההורים המתגרשים משתדלים להישאר קרובים, ככל שניתן, לאזור המגורים הקודם של הילדים. במיוחד במקרה שיש לזוג ילדים בגילאי 6-18, חשוב להפחית ככל שניתן את הרחקתם מהחברים, מבית הספר, מתנועת הנוער וכדומה. הסביבה המוכרת תעניק לילד יציבות בתקופה שבה נראה לו שכל החיים מתפרקים.

מצד שני, זה לא יכול להיות השיקול היחיד. לעתים קרובות פשוט לא ניתן להישאר בשכונה הקודמת (או בישוב הקודם) בגלל שהיא יקרה מאוד, רחוקה מבני משפחה תומכים, ועוד שיקולים. יכולות להיות אלף סיבות טכניות או נפשיות שיגרמו להורה להתרחק, עם כל הצער, ממה שהילדים רגילים ומכירים. חשוב לזכור שאין זה אסון, ויתכן שבמקום החדש דווקא יהיה להם קל יותר לבסס את מעמדם החברתי, תהיינה להם יותר הזדמנויות, הם יהיו קרובים לסבים או לבני דודים, ועוד יתרונות.

  1. השיקול השני הוא תמיכה סביבתית: המשפחה, החברים. רוב האמהות החד-הוריות מעדיפות לגור קרוב להוריהן או לאחיהן כדי לקבל תמיכה של משפחה מורחבת. הסבים או הדודים יכולים לעזור בבייביסיטר על הילדים, ולהוות רשת תמיכה מצוינת, אבל רק במקרה שהם אכן מהווים תמיכה ולא נטל. לא תמיד היחסים עם המשפחה הם כאלה שיגרמו רק נחת. חשוב להעריך באופן ריאלי את יחסי הכוחות, ולא ללכת על משהו שיסתבר עם הזמן כלוחץ ומעיק.

בנוסף, לפעמים רבות דווקא חברים עם ילדים באותם הגילאים יכולים להוות רשת תמיכה חשובה מאין כמוה, מעצם האפשרות לבילויים משותפים תכופים, והאפשרות לחלוק ולהתייעץ. כמו כן, בררו אם יש בשכונה שאתם עוברים אליה משפחות חד הוריות נוספות. אחווה של אמהות חד הוריות היא דבר נפלא וחשוב ביותר, כי כולן נעזרות וכולן עוזרות, מבינות זו את הצרכים של זו, ועל ידי כך מהוות תחליף ממשי למשפחה.

  1. השיקול הכלכלי הוא לפעמים השיקול המכריע. מובן מאליו שכאשר עוברים לישוב או לשכונה, בודקים מסגרות חינוכיות ואת הסביבה החברתית, ועוד בדיקות כאלה ואחרות. אבל קודם כל מנסים שיהיה יחס סביר בין ההכנסות של המשפחה (וההכנסות של משפחה חד הורית הן בדרך כלל לא שוס גדול…) לבין יוקר המחיה בשכונה או הישוב, גובה השכירות או המשכנתא, גודל הדירה שתוכלו להרשות לעצמכם, ארנונה ועוד – כי זו לא חכמה לשעבד את עצמנו בשביל שכ"ד בשכונה יקרה. ילדים זקוקים גם למרחב מסוים ונוח בבית וגם להורה שפוי, ולא רק לסביבת מגורים מדהימה ורבת אפשרויות.

השיקול הכלכלי הנוסף הוא נסיעות. צריך לתת את הדעת על כך שלפעמים הוצאות הדלק והחזקת הרכב כל-כך גבוהות, שההפרש בין שכ"ד בישוב מרוחק לבין שכ"ד באזור המרכז הופך לזניח. שלא לדבר על מצב של תקלה ברכב שלמעשה כולא אותך בישוב כי הרי אין בן זוג שיעזור…

  1. קשה לי לדמיין אימא חד הורית שלא עובדת כמו חמור, למרות שודאי ישנן כמה כאלה. על כל פנים, בדרך כלל ילדים במשפחה חד הורית צריכים להיות עצמאיים יותר. לכן חשוב לגור בשכונה שמאפשרת עצמאות. למשל: שבית הספר, החוגים, הספריה נמצאים במרחק הליכה סביר, כך שאין צורך בהקפצות תכופות. או, למשל, יש מכולת קרובה ונוחה ואין כבישים סואנים לחצות, יש שכנים נחמדים שהילדים יכולים להיעזר בהם במקרה הצורך (מישהו אמר אובדן מפתח?), ועוד.

בקיצור, לעתים קרובות הג'ונגל העירוני מקשה על עצמאות הילדים או פוגע בבטיחותם, וחשוב לתת על זה את הדעת בגלל שבמקרה שלנו אימא היא בעצם גם אבא שעובד שעות ארוכות…

  1. לבסוף, השיקול המפתיע: חשוב לגור במקום שפשוט אוהבים. אחד המדדים החשובים לאיכות חיים הוא היכולת שלנו לקום בבוקר, לצאת מהבית ולחייך כי נעים לנו לגור בסביבה שאנו גרים בה. ואין תחליף להנאה היומיומית הזו.

בהצלחה ומעברים קלים לכולם,

אימא של חמסה

***

לוגו של עורך דין גירושין




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

1 × one =