תביעות ייצוגיות – במקום סתם לרטון בשיחות סלון

פברואר 23, 2015 על ידי ב מה חדש אין תגובות




נמנים על קהל של לקוחות או אזרחים שפשוט אוהבים להתרגז על עוולות שונות ולרטון עליהן בשיחות סלון? אם כן, אתם יכולים לוותר על קריאת המאמר שלפניכם. ואולם מאמר זה עשוי לפקוח עיניים לכל מי שתיקון עוולות חשוב לו ושמעוניין לשנות, להצביע על אי-צדק וכן להרוויח פיצוי בעבור החברה ובעבור עצמו על עוול שנגרם לקבוצת אנשים כנגד החוק.

קוראים להן תובענות ייצוגיות או תביעות ייצוגיות ומטרתן אחת: לתבוע בשם קבוצת אנשים פיצוי על מה שנעשה לה בניגוד לחוק. תביעה ייצוגית מגיש, לרוב, אדם יחיד כנגד גוף גדול, ממשלתי או פרטי. מדובר על מצב שבו בהיבט הצר נגרם ליחיד, אולי, נזק קטן, ואולם הנזק הרחב נגרם למעשה לקבוצת צרכנים או אזרחים שאליה שייך היחיד, וכולם זכאים לפיצוי. מכיוון שלמעשה האדם אינו הניזוק היחיד, אלא רק פרט ממקבץ נפגעים, זכותו לתבוע פיצוי בעבור הכלל וכנציגו במסגרת תביעה ייצוגית.

למעשה, אין זו רק זכות המעוגנת בחוק. ניתן לומר שתביעות ייצוגיות הן על תקן חובה מוסרית, שכן, בין היתר, מהוות התביעות הייצוגיות כלי לשינוי חברתי ולהגנה על זכויות חברתיות וכלכליות של החברה כולה או חלקים גדולים ממנה. בחוק התובענות הייצוגיות ניתן לראות שכארבעים אחוזים מהנושאים שהמחוקק מצא כראויים לכך שהחוק יעודד הגשת תביעות ייצוגיות בעניינם משיקים לאג'נדות חברתית שונות. בין השאר מאפשר החוק להגיש תביעות ייצוגיות במקרים של מפגעים סביבתיים, פגיעה בזכויות ביטחון סוציאלי, פגיעה בשוויון לאנשים עם מוגבלות, אפליה מכוונת בעלת פנים שונים, וכדומה. משמעות הדבר היא שלמעשה מלבד היות התביעות הייצוגיות כלי ראוי וחשוב לקבלת פיצוי כספי וכן לאישוש על צדקת הדרך, תביעות ייצוגיות מאפשרות לאדם הבודד להביע מחאה חברתית כנגד מערכות גדולות ודורסניות, בין אם הן מערכות של המדינה או פרטיות.

דוגמה לתביעה ייצוגית בעלת מאפיינים חברתיים היא תביעה שהוגשה ב-2011 לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים כנגד כעשרים חברות המעניקות שירותי סיעוד ואשר חולשות על 70% מענף זה. את התביעה הייצוגית במקרה הנוכחי הגישה עמותה – עמותת ידיד, מלכ"ר למען תמיכה והעצמת שכבות חלשות בחברה הישראלית והגברת הסולידריות החברתית. התביעה הייצוגית הוגשה בשם 35 אלף עובדות סיעוד בישראל בתואנה כי העובדות לא מקבלות שכר בעבור הזמן שבו הן נמצאות במעבר בין מטופל למטופל. סכום התביעה המצטבר הוא כ-600 מיליון שקל, והתיק נמצא עדיין בבית המשפט וטרם זכה לפסק דין סופי.

ניתן לטעון שלמעשה כמעט כל תביעה ייצוגית היא בפועל תביעה חברתית, למעט אולי תביעות הקשורות בשוק ההון וניירות ערך. לדוגמה, מהו המועד שבו צריכה רשות מקומית לשלם ריבית פיגורים בגין גביית יתר של היטלי השבחה?

מתוצאות תביעה ייצוגית בעניין עולה כי גם רשויות מקומיות צריכות לשלם ריבית פיגורים. בעקבות תביעה ייצוגית כנגד עיריית ראשון-לציון אישר בספטמבר 2013 בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פשרה. התביעה הייצוגית הוגשה בידי אזרחים אשר שילמו לעירייה היטל השבחה בהתאם לשומות שהופחתו על-ידי שמאי מכריע או ועדת ערר, והסכומים ששולמו ביתר הושבו ללא ריבית. במסגרת התביעה נתבעה העירייה לשלם לתובעים הייצוגים ריבית בסך של 15 אלף שקל (המחושבת לפי 9% לשנה), וכן לשלם ריבית בשיעור של 9% לשנה לכלל האזרחים אשר הושבו להם סכומים ששולמו כהיטל השבחה ללא ריבית.

בהסכם הפשרה שנקבע שינתה לראשונה ובאופן תקדימי רשות מקומית את מדיניותה, והתחייבה לשלם ריבית ביחס לסכומים שגבתה ביתר עבור היטלי השבחה. העירייה, כך נקבע, תשיב סכומים שגבתה כהיטל השבחה ביתר, בצירוף ריבית בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, החל מיום התשלום ועד ל-30 יום מיום קבלת ההחלטה במסגרתה הופחת החיוב בהיטל השבחה, והחל ממועד זה תשלום ריבית בשיעור של 9% לשנה. הידד! ניצחון אישי לניזוקים אבל גם ניצחון חברתי לכולנו.

במקרה נוסף אושרה תובענה ייצוגית אחרת כנגד רשות מקומית בגין הצמדה למדד שלילי. המבקשים, המחזיקים בנכס נדל"ני בפתח-תקווה, שילמו ארנונה במסגרת הסדר תשלומים לשנת 2013. מכיוון שהתשלומים לא כללו את מלוא ההפחתה בגין הירידה במדד, הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד עיריית פ"ת. הטענה הייתה שחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), מחייב את המשיבה להצמיד גם תשלומי ארנונה בהסדר תשלומים למדד שלילי, גם כאשר הוא מביא לירידה מתחת לתעריף שנקבע בתחילת שנת המס.

המשיבה טענה כי הצמדה שתביא לירידה מתחת לקרן החיוב הנקבעת בתחילת שנת המס מנוגדת לתכלית החוק ותפגע בתמריץ של הנישומים לשלם את מלוא הארנונה השנתית בתחילת שנת המס. ביהמ"ש קיבל את הבקשה ופסק כי אין בחוק עצמו, או בדברי ההסבר, כל מגבלה לירידה מתחת לתעריף הבסיס שנקבע בתחילת שנת המס כפי שטענה המשיבה. התאמה מלאה למדד, הן כאשר המדד יורד והן כאשר המדד עולה, מביאה לשוויון מלא בין הנישומים שמשלמים מראש לבין הנישומים הבוחרים בהסדר תשלומים. יש לשאוף לשמירה על הערך הריאלי של הכסף, ועל כן קבלת עמדת המשיבה תביא לעשיית עושר ולא במשפט מצידה. ושוב, גם במקרה זה ניתן לראות כיצד פסיקה בתביעה ייצוגית מהווה תקדים משפטי לסוגיות חברתיות ולמאבקים בעבור רווחת הכלל.

מקרה מעניין נוסף היא תביעה ייצוגית שהוגשה רק לפני מספר חודשים כנגד רשתות בתי מלון. בחודש נובמבר 2014 הוגשו תביעות ייצוגיות נגד רשתות "ישרוטל" ו"פתאל". כל רשת נדרשה במסגרת התביעה לפצות את הציבור ב-25 מיליון שקלים, כיון שבבתי המלון של הרשתות, הן באילת והן בטבריה, מאפשרים לאורחים לעשן באזור הבריכות.

דוגמה זו ממחישה באופן המובהק ביותר עד כמה התביעה הייצוגית היא למעשה כלי חברתי-מחאתי מעולה, שמומלץ לעשות בו שימוש. ואולם חשוב מאוד לרתום לצורך המאבק עורכי דין מנוסים המתמחים בתביעות ייצוגיות, כדי שלא יהיה זה מאבק שרק יכתבו עליו כאנקדוטה, אלא בכדי שיישא הצלחה בעבור יוזמיו ובעבור ההיבט החברתי והקבוצה שאותה הוא מייצג ושעליה הוא מגן.

מוגש בשיתוף http://th-law.co.il/– משרד עורכי דין המתמחה בהגשת תביעות ייצוגיות. אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

15 + 13 =