איך בעצם מתקבלת ההחלטה הגורלית בנושא חלוקת הרכוש בין בני זוג שהגיעו לשלב של הליך גירושים? וכמובן, מי מקבל את הבית בו התגוררו עד כה בני הזוג? האם החוק מגדיר באופן אוטומטי את חלוקת הרכוש או שכל מקרה נבחן לעומקו בבית המשפט?
משפחות רבות עוברות מקום מגורים כתוצאה מגירושין. מהם השיקולים לבחירת מקום המגורים? נתעכב כאן על חמישה שיקולים עיקריים ונדון בהם מעט כדי להבין עד כמה הם באמת קריטיים, ואיפה אפשר לוותר.
אז החלטתם להתגרש.
הוחלט שאבא או אימא עוזבים את הבית, השיחה עם הילדים נעשתה והנה, יש לכם דירת שלושה חדרים שכורה, נטולת רהיטים ומכשירי חשמל, ואתם עומדים באמצע ולא מבינים מה עושים עכשיו. רוב המתגרשים מצליחים לסכם ביניהם מי ייקח מה, ואז גם למי שעוזב את הבית יש לפחות חלק מהתכולה. אבל לפעמים זה בלתי אפשרי וצריך ממש להתחיל מחדש, הרבה פעמים עם תקציב זעום.
פעם, כשהמשפחה הייתה מתפרקת, בדרך כלל האב היה עוזב את הבית ופוגש את ילדיו לעתים רחוקות לפרק זמן קצר. הילדים נשארו עם האם בביתם, כברירת מחדל, בכל המקרים שבהם האם הייתה נורמטיבית. היום אין הדבר כך. ההסדר של משמורת משותפת, כשלמעשה הילדים חולקים את זמנם בין שני בתים באופן פחות או יותר שווה, הופך להיות יותר ויותר פופולרי. אך אפילו במשפחות בהן אחד ההורים הופך למשמורן, להורה השני כמעט תמיד יש זכות להסדרי ראיה שמאפשרים לילדים לישון בביתו אחת לשבוע או לשבועיים, ולפעמים יותר.