לחיות בשני בתים

פעם, כשהמשפחה הייתה מתפרקת, בדרך כלל האב היה עוזב את הבית ופוגש את ילדיו לעתים רחוקות לפרק זמן קצר. הילדים נשארו עם האם בביתם, כברירת מחדל, בכל המקרים שבהם האם הייתה נורמטיבית. היום אין הדבר כך. ההסדר של משמורת משותפת, כשלמעשה הילדים חולקים את זמנם בין שני בתים באופן פחות או יותר שווה, הופך להיות יותר ויותר פופולרי. אך אפילו במשפחות בהן אחד ההורים הופך למשמורן, להורה השני כמעט תמיד יש זכות להסדרי ראיה שמאפשרים לילדים לישון בביתו אחת לשבוע או לשבועיים, ולפעמים יותר.
(תוכלו לקרוא עוד על כך באתר http://www.hayalaw.com/)

כיצד מתארגנים על הלנת הילדים בבית שאליו עבר הרגע הפרוד הטרי? האם לא יהיה להם קשה מדי לנדוד בין שני בתים? ומה לעשות עם שיעורי הבית, הילקוט ותלבושת הג'ודו? ואצל מי יישארו החפצים של הילד? יש ים של שאלות, שעליהן אנסה לענות מניסיוני; אני מקווה שאוכל לתרום כמה טיפים לאלה שנמצאים רק בתחילת הדרך.

גם אם הילדים אצלכם ואיתכם רק לילה אחד בשבוע, מאוד חשוב שיהיה להם מקום משלהם ולא רק ספה בסלון. לאו דווקא מקום גדול, אבל מיטה עם שידה או איזה שולחן שנועד רק להם, מקום לשים בו את הדברים והמשחקים – זה הכרחי אם אתם רוצים שהילדים ישמחו לבוא לישון אצלכם ויראו בבית שלכם בית שני. ילדים לא ירגישו בבית אם הם צריכים לישון על הספה בסלון או בחדר של ההורה.

גם בחדר קטן ניתן לסדר לילד פינה אישית, בעזרת רהיטים קומפקטיים שמסודרים קרוב זה לזה. אם אין לכם זמן לצביעה, אפשר להשתמש במדבקות קיר מעולמו של הילד (דמויות של דיסני ועוד) כדי שהילד ירגיש חיבור לפינתו החדשה. עבור פעוטות וילדים צעירים יש מיטות מעבר קטנות, שבאמת נכנסות בכל חדרון בקלות ועוד נשאר מקום למשחקים.

אם הילד הוא תלמיד בית הספר, סביר שיצטרך לעשות אצלכם שיעורי בית ויזדקק לשולחן ולמדף, ולמקומות איחסון לחפציו. אפשר לארגן את זה בעלות נמוכה ובמקום לא גדול – יש בשוק שולחנות קטנים למחשב שלאו דווקא דורשים מחשב: אם מדובר בילד יחסית צעיר, אפשר פשוט להשתמש בהם כשולחן כתיבה. חשוב לזכור מה הצרכים של הילד, לכמה מקום הוא זקוק, ולא להעמיס חפצים מיותרים. ניתן לרכוש קופסאות יפות או לעצב אותן לבד, כדי שיוכל להניח שם ציוד. ניתן להדביק על קופסת קרטון שאריות בד (בדבק בדים מיוחד) וזה הופך אותה לפריט חמוד וייחודי.

כיסוי מיטה נעים וכמה תמונות של דמויות אהובות על הקירות ישלימו את תחושת הבית עבור ילדכם. הביאו כמה צעצועים מוכרים מהבית של האקס או האקסית, כי הילד נמצא עכשיו בתוהו ובוהו עוד יותר גדול מזה שאתם נמצאים בו. אם אפשר לתת לו לעזור בעיצוב החדר, בצביעה, בהכנת הקישוטים או בחידוש הרהיטים – זה ישפר מאוד את הקשר שלו למקום החדש.

דרך אגב, הנושא של חידוש רהיטים יכול להיות להיט עבור מתגרש טרי, כי אפשר למצוא רהיטי עץ ישנים בזול ולתת להם לוק אישי ומקסים בעזרת מעט השקעה: לשייף את הצבע הישן בנייר זכוכית, לצבוע מחדש בלקה צבעונית ואם מדובר בארונית – להחליף ידיות למשהו אסתטי וטרנדי. זה נותן תחושה נהדרת ומשפר את מראה החדר.

לסיכום, טיפ חשוב ממני: כשמדובר בחדר הילדים, אל תיכנסו ל"תחרות עיצוב פנים" מול האקס או האקסית. אתם ההורים של הילד וכך זה ישאר תמיד, אז תשתדלו להישאר רגועים מול ההפצרות של "אבל אימא קנתה לי" או "אבל אצל אבא יש לי כזה". תנו תשומת לב מירבית לצרכים של ילדכם, שעובר משבר, אבל אל תנסו להילחם על לבו של הילד בעזרת חדר מושקע ויוקרתי שלמעשה אתם לא יכולים להרשות לעצמכם. לטווח ארוך זה מאוד לא משתלם, ולא רק כלכלית.

הכותבת היא פרודה מזה 3 שנים, אימא לחמישה ילדים, עובדת בעיתון ומתגוררת בירושלים.

***

המאמר נכתב בשיתוף משרדו של עו"ד יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.