הסכם ממון
מה חדש

הסכם ממון

אחד הנושאים היצריים והיותר מעוררי מחלוקת בין בני זוג, הוא נושא הרכוש. הגישה של לא מעט בני זוג היא "אני מרוויח יותר, מגיע לי יותר", או לחילופין: "בזכותי היא הגיעה לאן שהיא הגיעה, ומגיע לי יותר". במילים אחרות, כל הנושא של חלוקת רכוש בין בני זוג, מעורר אמוציות רבות, כי הוא נוגע ישירות לכל תקופת הזוגיות. להבדיל מילדים, שבני זוג מביאים לעולם בשלב מסוים בזוגיות, עניין הרכוש מתחיל בעצם ביום הראשון לזוגיות. כבר אז יש פערים בין בני הזוג, ואותם פערים לעיתים גדלים, או מצטמצמים, או נשארים אותו הדבר. היכן מתחילה בדרך כלל הבעיה? כאשר יש פערים בין בני הזוג מבחינת שכר ומבחינת הון, בעיקר הון התחלתי. לעיתים יש בעיה אפילו אם אין פער, אבל יש המון כעס ורצון לעשות "דווקא" (כידוע, כעס יוצר את הרצון להקשות ולעשות "דווקא"). מכאן, במאמר זה ננסה לפשט את הנושא, ולהסביר מה הדין לגבי חלוקת רכוש בין בני זוג.

נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין.

חלוקת רכוש בין בני זוג – הדין הקיים:

בישראל, חלוקת רכוש בין בני זוג, נערכת בהתאם לחוק ייעודי שנקרא חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. חוק זה בעצם קובע ברירת מחדל חוקית, לפיה בעת גירושין בין בני זוג, הרכוש המשותף שלהם יחולק באופן שווה. זהו בעצם "הסדר איזון המשאבים". כאמור, ההסדר קובע חלוקה שווה של כל הרכוש המשותף של בני הזוג.

אך נשאלת שאלה חשובה: מה מוגדר בתור רכוש משותף? התשובה היא פשוטה, כל רכוש נחשב רכוש משותף, למעט סוגי הרכוש הבאים: קצבת אלמנות או נכות שמקבל אחד מבני הזוג, רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג עוד לפני הנישואין, ורכוש שקיבל אחד מבני הזוג במתנה במהלך הנישואין. סוגי רכוש אלה, אינם נכללים במסגרת הסדר איזון המשאבים. לצד זאת, פנסיה של בני הזוג היא ברת איזון, וכן דירת מגורים, רכבים, תכשיטים ועוד.

אם נסכם עד כה: כל הרכוש של בני הזוג הינו בר איזון, כלומר – בר חלוקה בעת גירושין. החריגים לכך הוזכרו לעיל, דהיינו – סוגי הרכוש שאינם ברי איזון, לא יחולקו בין בני הזוג.

כיצד אפשר לסטות מהסדר איזון המשאבים?

כאמור, ברירת המחדל החוקית היא שבעת גירושין, הרכוש המשותף של בני הזוג מחולק שווה בשווה. זהו הסדר איזון המשאבים. לצד זאת, חוק יחסי ממון קובע שני חריגים, לפיהם אפשר לסטות מהסדר איזון המשאבים ולערוך חלוקה שונה. אלו החריגים:

הסכם ממון – בני זוג יכולים לערוך ביניהם הסכם ממון. כלומר, לקבוע בהסכם בכתב, שייערך ויאושר על ידי בית המשפט, שחלוקת הרכוש ביניהם תהיה אחרת, לפי מה שמוסכם ביניהם. הסכם ממון בדרך כלל נערך בתחילת הנישואין ואף לפני הנישואין, כדי למנוע מחלוקות עתידיות. כאשר ישנו הסכם ממון שנערך כדין, הסדר איזון המשאבים לא יהיה רלוונטי. אגב, חשוב להזכיר שמאוד קשה לבטל הסכמי ממון, מסיבה פשוטה: זהו הסכם שמאושר על ידי בית המשפט, ולכן קשה (אפשרי אך קשה) לטעון בדיעבד, שהוא נערך בכפייה או עושק וכיו"ב.

החלטה של בית משפט – סעיף 8 לחוק יחסי ממון, מקנה לבית המשפט סמכות לסטות מהסדר איזון המשאבים, אם מוגשת בקשה בעניין על ידי אחד הצדדים, וככל שאכן צודק ונכון לעשות כן, ואם יש סיבות מיוחדות. כלומר, ישנם מקרים חריגים שבהם בית המשפט יכול לקבוע חלוקת רכוש שונה, אבל אלו מקרים חריגים ולא כדבר שבשגרה.

לסיכום:

במאמר זה עסקנו בחלוקת רכוש בין בני זוג. הסברנו שהגורם העיקרי למחלוקות קשות בין בני זוג בענייני רכוש, תמיד נובע משתי תופעות: האחת היא שרכוש הוא נושא שמתחיל מהיום הראשון לזוגיות, לעומת ילדים שמצטרפים בשלב מסוים בדרך כלל.

ההנחה השנייה היא, במקרים רבים, בעיות רכוש מתחילות כאשר יש פער כלכלי בין בני הזוג. כמו כן, הסברנו מה הדין הקיים בישראל בכל הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג. סקרנו את הדין הקיים באשר להסדר איזון משאבים, וגם הסברנו כיצד אפשר לסטות מהסדר איזון המשאבים. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, והיא תמיד להיעזר בעורך דין משפחה בעל ניסיון.

Similar Posts

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *