בית

ספריות בחדרי ילדים: הנה כמה רעיונות כיצד ניתן לסדר ולארגן אותם בצורה שתהיה גם נוחה וגם נעימה לעין.

הטכנולוגיה בשנים האחרונות מאפשרת לרבים מאיתנו לעבוד מהבית ופינת המחשב שלנו הפכה למהותית. כדאי ואפשר לשדרג את המשרד הביתי כך שישרת צורך פונקציונלי, אך גם יהיה מעוצב ונעים.

כמו שהציידים הלקטים העתיקים חיו בקבוצות כדי להצליח במלאכתם, כך גם הצייד-הלקט המודרני יכול להיעזר באנשים אחרים כדי להצליח במלאכתו. מרכיב חשוב ברעיון של הציידות-לקטות הוא לפעול ביחד עם אנשים אחרים ולא להילחם ולהתחרות איתם: במקום לעשות עסקים עם אנשים אחרים – מערכת יחסים שבנויה על רווח והפסד – אני מעדיף לפעול בשיתוף פעולה עם אחרים כך שכל הצדדים ירוויחו.

הצייד-לקט איננו מגביל את עצמו לרהיטים ושאר חפצים. הוא מנסה לחיות את חייו במינימום הוצאות ובמקסימום עצמאות. בשורות הבאות אני אדבר מעט על אוכל: כיצד לצמצם את התלות שלנו בתעשיית המזון וברשתות השיווק.

בחלק א' הבנו שלא צריך לפחד מצבע במטבח (ובחיים). בחלק הזה אספר לכם איך אפשר לעשות זאת בעצמכם, עם קצת כשרון והרבה צבע.

בחלק הראשון של המדריך לצייד-לקט הסברתי מעט את המושג הזה וסיפרתי מה גרם לי לנסות להיות צייד-לקט. בשורות הבאות אני אפרט כמה מדרכי הפעולה של הצייד-לקט. חשוב לדעת שלא חייבים להיות צייד-לקט טהור; גם האדם מן הישוב יכול למצוא טיפים מועילים בשורות הבאות שיעזרו לו לחסוך כסף. כל מי שצריך לרהט דירה חדשה יוכל להיעזר בשורות הבאות – בין אם הוא מצבע רילוקיישן מארץ לארץ, נאלץ לעזוב בית בגלל בעיות משפחתיות או שהוא סובל ממחסור זמני או קבוע במזומנים.

שלום, אני צייד-לקט.

כמו האדם הקדמון גם אני לא מסתובב בין מרכזי קניות ומחפש רהיטים. גם אני כמו אבותיי הקדומים לא מבלה את זמני בחיפוש בקטלוגים ובמסע בין חנויות. לא ולא. את מה שאני צריך אני מלקט וכשאני זקוק למשהו אני צד אותו.

טוב, אולי אני קצת מגזים, אבל לא יותר מדי. המהות של הציידות-לקטות בעולם המודרני היא החיפוש המתמיד אחרי דברים שלא עולים כסף או, לכל הפחות, עולים מעט מאוד. הצייד-לקט מלקט את הרהיטים ואת המוצרים שהוא צריך ובמקום לקנות הוא ממחזר, משפץ, מחליף ומוצא את מה שהוא צריך. המטרה? לקנות כמה שפחות ולהסתפק במה שיש. הכלים? סבלנות, דמיון, גמישות וערנות.

פעם, לפני הרבה, הרבה שנים – או ככה זה נראה – מצלמות עבדו עם סרט צילום. לפני שצילמנו תמונה חשבנו על זה פעמיים: האם זו תמונה ששווה לבזבז בשבילה סרט צילום? האם היא שווה פיתוח? האם מגיע לה לתפוס מקום באלבום התמונות המשפחתי או שמא מוטב לוותר עליה ולשמור את הכסף, הזמן והמקום לתמונה טובה יותר?

המצלמה הדיגיטאלית שינתה את הכול. עכשיו אנחנו מצלמים בלי לחשוב פעמיים ומהר מאוד אנחנו צוברים עוד ועוד תמונות שנאספות להם ומעלות אבק וירטואלי בזיכרון של המחשב. לאחרונה תהיתי אם אפשר לעשות משהו עם התמונות הללו כדי ליהנות מהם בעולם האמיתי ולא רק בעולם הווירטואלי: להשתמש בהן כדי לקשט את הבית בדרך כלשהי. חיפוש לא ארוך במיוחד גילה שאני ממש לא הראשון שחשב על זה ושיש באינטרנט המון רעיונות מלהיבים כיצד לעצב את הבית בעזרת תמונות – ולא בצורה הבנאלית של תמונה במסגרת וזהו זה.

מצד אחד המצב הכלכלי של רבים מאיתנו הוא לא משהו. מצד שני כולנו רוצים להתפנק – יהיה מי שיגיד שדווקא בזמנים קשים הפינוק הוא לא רק פינוק אלא הכרח. ניתן אמנם לטעון שבריכת ספא ביתית היא צורך כיוון שהיא תורמת לבריאות שלנו ולמצב הרוח שלנו אבל קשה להתחמק מכך שמדובר בסופו של דבר בהוצאה שיש מי שיבחר להימנע ממנה. הפיתרון למי שרוצה בריכת ספא ביתית אבל מבקש להימנע מלקנות אותה הוא לבנות בעצמו ג'קוזי ביתי.

אנחנו משקיעים הרבה בעיצוב של הבית שלנו. החניה, לעומת זאת, על פי רוב נשארת מחוץ לחדוות העיצוב שלנו. מדוע לא להקדיש מעט מחשבה לעיצוב החניה? מדוע היא צריכה להיות מוזנחת?

התפיסה המקובלת היא שחניה וביטון הולכים ביחד כמו כרס וקרחת. כיוון שאנחנו לא תמיד יכולים לבנות מחדש את החניה של הבית שלנו ועלינו להסתפק במה שיש האם זה אומר שעלינו לקבל את המצב כמות שהוא וזהו? התשובה היא לא.